שכיחותו של ירוד (קטרקט) והיותו הגורם העיקרי לליקוי ראייה בגיל המבוגר, הביאו חוקרים לתור אחר תועלת אפשרית מההשפעה נוגדת החמצון של סטטינים כאמצעי להאטת הזדקנות העדשה. מחקר תצפיתי, שהתפרסם לפני מספר ימים באתר כתב העת JAMA Ophthalmology, בדק את השפעה זו.
עוד בעניין דומה
בהתבסס על נתוני מרשמים משנת 2005 סווגו 46,249 מטופלי ארגון בריאות צבאי ל-13,626 מטופלי סטטינים (מרשם ל-3 חודשים ויותר) ול-36,623 משתתפים שלא קיבלו סטטינים במהלך המחקר. בהתבסס על הרשומות הרפואיות מהשנים 2003-2010 התאימו החוקרים 6,972 זוגות של מטופלי סטטינים ולא-מטופלים לפי הסיכון לקטרקט.
בניתוח העיקרי על בסיס אותם זוגות נמצא כי הסיכון לקטרקט היה גבוה יותר במטופלי סטטינים (יחס צולב [odds ratio]: 1.09; רווח בר-סמך של 95%: 1.02-1.17). בניתוח משני של הסיכון לקטרקט באלו ללא מחלות רקע על סמך מפתח תחלואת רקע על שם Charlson, לאחר תקנון לערפלנים ידועים, היארעות קטרקט הייתה גבוהה יותר בקרב משתמשי סטטינים בהשוואה לאלו שלא השתמשו בתרופה (1.27; 1.15-1.40).
ניתוח רגישות בקרב חולים שטופלו בסטטינים במשך 2,4 ו-6 שנים אישש את ממצאי הניתוח המשני.
את הממצאים מסכמים החוקרים בקביעה כי הסיכון לקטרקט דווקא גבוה יותר בקרב מטופלי סטטינים בהשוואה ללא-מטופלים, וסיכון זה צריך להילקח בחשבון בבחינת יחס עלות-התועלת של הטיפול – במיוחד במתאר מניעה ראשונית.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
