מחקר מקרה-ביקורת מבוסס-אוכלוסיה זה נערך במטרה לקבוע האם השימוש בתרופות אנטיכולינרגיות קשור לסיכון לדלקת ריאות הנרכשת בקהילה בקרב קשישים.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו נתונים מתוך מערכת בריאות משולבת של מדינת וושינגטון בארצות הברית, לגבי מבוגרים בגילאי 65 עד 94 עם מערכת חיסון תקינה אשר מתגוררים בקהילה. אותרו 1,039 מקרים של דלקת ריאות שאושרו לפי הסיווג הבינלאומי של מחלות (ICD, מהדורה תשיעית, 2000-2003), אליהם הותאמו 2,022 מקרי ביקורת לפי גיל, מין ושנה.
כמו כן נבדקה החשיפה לתרופות אנטיכולינרגיות, אשר הוערכה לפי הנפקת מרשמים. שימוש אקוטי הוגדר כחידוש אחד או יותר של המרשם ב- 90 ימים ופחות בתקופה טרם אבחנת דלקת ריאות, ושימוש כרוני הוגדר כשניים או שלושה חידושי מרשם בשנה הקודמת לדלקת ריאות. קבוצת הייחוס כללה משתתפים שלא קיבלו או חידשו מרשם לתרופות אנטיכולינרגיות בשנה שקדמה לדלקת הריאות.
רגרסיה לוגיסטית מותנית בוצעה כדי לנתח את הקשר שבין חשיפה לתרופות אנטיכולינרגיות לבין דלקת ריאות, עם התאמה לתחלואות נלוות.
שימוש אקוטי בתרופות אנטיכולינרגיות נצפה בקרב 59% מהמטופלים בקבוצת המקרים ו- 35% ממשתתפי הביקורת (יחס סיכויים מתוקנן [adjusted odds ratio – aORי]: 2.55). שימוש קודם בתרופות אלו נעשה בקרב 17% מהמטופלים בקבוצת המקרים ו-23% ממשתתפי הביקורת (aOR 1.19). שימוש כרוני בתרופות אנטיכולינרגיות נצפה בקרב 53% מהמטופלים בקבוצת המקרים ו-36% ממשתתפי הביקורת (aOR 2.07).
התוצאות לא השתנו לאחר ריבוד עבור תרופות בעוצמה גבוהה או חלשה.
החוקרים מסכמים כי השימוש בתרופות אנטיכולינרגיות קשור לסיכון לחלות בדלקת ריאות. תוצאות מחקר זה נוספות לראיות קיימות המעידות כי מטופלים הנוטלים תרופות אלו נמצאים בסיכון גבוה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
