במאמר שפורסם במגזין Lancet בשנת 1879, תואר שימוש בטלפון ככלי להפחתת ביקורי מטופלים במרפאה, ומשנת 1900 ואילך השתמשו קלינאים ברדיו לביצוע אבחנות רפואיות.
בשנות ה-20 רופאים באיטליה, בנורווגיה ובצרפת העניקו שירותי "Telemedicine" לספינות ולאיים מרוחקים ובשנות ה-50 החלו לשדר תמונות רנטגן לפענוחים מרחוק על ידי רופאים בארה"ב ובקנדה.
ציון דרך נוסף של רפואה מרחוק אירע בסוף שנות ה-60, כאשר בנאס"א החלו לאמץ טכנולוגיות מגוונות כדי לנטר אסטרונאוטים בחלל ולחבר בין רופאים למטופלים באזורים מרוחקים.
בשנות ה-2000 נושא הרפואה מרחוק הפך להיות רווח יותר מתוך הצורך לתת מענה להתבגרות האוכלוסיה והתרבות מחלות כרוניות אל מול הצטמצמות משאבי בריאות עולמיים.
בפרוץ מגיפת הקורונה הועצם הצורך בשירותי הרפואה מרחוק בעולם כולו. יכולות דיגיטליות של מוסדות, שהשכילו לאמץ וליישם מודלים מרוחקים של שירות רפואי, הוכיחו חיוניות ויעילות בזכות האפשרות להמשיך את המעקב והטיפול בחולים, בפרט בחולים עם מחלות כרוניות. המגיפה יצרה סקרנות וביקוש לשירותים מסוג זה ובשל כך שירותי בריאות דיגיטלים הוטמעו במערכים רפואיים רבים ברחבי העולם בתמיכת ממשלות וארגוני בריאות.
האתגר הגדול העומד בפני מערכת הבריאות הגלובלית הוא הצורך בהתייעלות כלכלית, למול הצרכים הקליניים ההולכים וגדלים של אוכלוסיית המטופלים. אחת הדרכים לפתור קונפליקט זה היא העתקה של שירותי בריאות לבתי המטופלים. השקעה ביכולות טכנולוגיות המאפשרות ניטור ודיאגנוזה יעילים ומוכחים קלינית עשויה להפחית את העומס על מערכות בריאות, לאפשר רווחה משמעותית יותר לעובדי מערכות הבריאות הקורסים בשל העומס הרב, ולשפר את שביעות רצון המטופלים אשר נחסך מהם הצורך להגיע ולבזבז זמן יקר.
יש לציין כי גם ברמה המאקרו-כלכלית, קיימת חשיבות רבה לזמן הנחסך באמצעות מתן שירותים מקוונים, בין אם מצד המטופלים שלא צריכים לאבד שעות וימי עבודה, ובין אם מצד הצוות הרפואי שיכול להתרכז בטיפול במקרים המורכבים בזכות סינון ראשוני שנעשה אונליין באמצעות הטכנולוגיות.
גם חברות גלובליות משקיעות משאבים רבים בהעמקת הפיתוח של יכולות דיגיטליות ומבצעות השקעות ענק בתחום. בין השאר, לאחרונה, זרוע הבריאות של קונצרן הענק General Electric ביצעה השקעה אסטרטגית בחברת פלסאנמור הישראלית, חברה העוסקת בתחום האולטרסאונד הביתי הנייד.
הטכנולוגיה של "פלסאנמור" מאפשרת לאישה בהריון לחבר מתמר נייד למכשיר הסלולרי האישי ולבצע בעצמה סריקת אולטרסאונד, כאשר היא מונחית על ידי אפליקציה. שלבי הסריקה וסרטוני ההדרכה באפליקציה נבנו באמצעות מומחי אולטרסאונד ומיילדות ותוקפו באמצעות מספר מחקרים קליניים באשר ליעילותם להעביר מידע רלוונטי למוקד הפיענוח.
הסריקות נשלחות למוקד רופאים ומומחי אולטרסאונד לגילוי דופק, תנועות עובר וכמות מי שפיר וכן נשמרות בתיק הרפואי של המטופלת. יש לציין כי האישה לא יכולה להשתמש באולטרסאונד שלא מסיבה רפואית, וכי משך הסריקה וכמות הסריקות מוגבלים. כמו כן, האולטרסאונד הביתי אינו מחליף בשום דרך ואופן בדיקות אולטסראונד דיאגנוסטי מקיפות כגון סקירת מערכות וכמובן שאינו מחליף את ליווי ההריון השוטף. מכשיר האולטרסאונד של חברת פלסאנמור הוא מסוג B-Mode, ואינו כולל דופלר, כך שפרופיל הבטיחות שלו גבוה מאוד.
למכשיר שני סוגי שימושים: מצב סינכרוני שבו ניתן לבצע ביקור וירטואלי מלא, המתואם ומתוזמן מראש על ידי רופא. במהלך הביקור האישה מודרכת על ידי ידי רופא שלמעשה שולט ומפעיל את האולטרסאונד מרחוק ואף שולט בפרמטרים של מכשיר האולטרסאונד הנייד. המצב השני, א-סינכרוני, מאפשר למשתמשת לבצע את הסריקה בעצמה, כאשר היא מונחית על ידי שלבים מובנים. סרטוני האולטרסאונד נשלחים באופן אוטומטי לרופא ומפוענחים על ידו.
במחקר קליני משנת 2021 שנערך במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה וכלל 100 נשים החל משבוע 14 להריון, השתמשו הנשים במכשיר האולטרסאונד של "פלסאנמור" והודגמה היכולת לזהות דופק עוברי בכ-95.3%, תנועות עובר בכ-88.8% וכמות מי שפיר בכ-92.2% מהמקרים. בנוסף, הנשים נתבקשו לדרג את שביעות רצונן מהמוצר מ-1 עד 5, הדירוג על חווית השימוש בקרב הנשים עמד על 4.3
לאור תוצאות המחקר, ולאחר העצמת יכולות המערכת, הושק השירות בהצלחה על ידי קופת חולים כללית, אשר אפשרה למבוטחותיה נגישות לשירות על ידי הקמת מוקד פיענוח המורכב ממומחי אולטרסאונד, רופאות ורופאים בבית החולים בילינסון בהובלת פרופ' ערן הדר. מידע רטרוספקטיבי שנאסף במהלך 18 חודשי הפעלת השירות עד כה וכלל מעל 45,000 סריקות הוכיח כי ב-98.4% מהסריקות העצמיות המובצעות בידי המשתמשות ניתן היה לזהות בבירור את כל הפרמטרים הנבדקים בהצלחה.
מחקרים קליניים וסקרי משתמשות הנערכים בארץ וברחבי העולם מראים אינדיקציות חיוביות לגבי יכולות המכשיר להפחית חרדה במהלך ההריון, להעצים את החיבור עם העובר ולשפר את חוויית ההריון.
מחקרים שנערכו במרכז הרפואי שיבא בתל השומר אף הוכיחו את האפשרות ליעל את הטיפול בנשים עם סוכרת הריון (GDM) מבחינת משך הטיפול ושיפור שביעות רצון המטופלות. מבחינת המשתמשות, האפשרות לקבל מעקב בין ביקורים, ללא הצורך להגיע תכופות למרפאה, משפרת משמעותית את חוויית ההריון. מדדים קלינים-כלכליים הקשורים בהפחתת ביקורי שווא בחדרי מיון ובמרפאות נבחנים וצפויים להתפרסם בעתיד הקרוב.
המשוב המהיר והמהימן, ללא צורך במפגש פיזי, עשוי לעזור למערכות בריאות להתמודד עם אתגרי עומס מטופלים, שחיקת צוות רפואי וכן עם ההיבטים הכלכליים הכרוכים בהם.
בעידן שבו ה-Telemedicine צובר תאוצה מהירה וחוצה גבולות ויבשות, ייתכן כי שילוב של שירותי אולטרסאונד מרחוק על ידי הרופא המטפל יהוו סטנדרט חדש למעקב הריון.
- רופאות/ים המעוניינים לקחת חלק במעקב הריון מוזמנים לכתוב לנו ב- CONTACT - PULSENMORE | Home Ultrasound
הכותב הוא מומחה למיילדות ולגינקולוגיה ו-CMO בחברת Pulsenmore
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות