חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו אלגוריתם בינה מלאכותית המודד באופן אוטומטי ואובייקטיבי מספר פרמטרים של בלסטוציסטים - גודל, מסת התאים הפנימית ועוד, על מנת לשפר את סיכוי ההפריה החוץ גופית. תוצאות המחקר פורסמו בשבוע שעבר בכתב העת Scientific Reports.
עוד בעניין דומה
בטיפולי IVF במקום להחזיר לרחם עוברים ביום השני או השלישי להתפתחותם, ניתן לנסות לגדל במעבדה במשך חמישה ימים ביציות מופרות, ולהחזיר לרחם עוברים שהצליחו להתפתח והגיעו לשלב של בלסטוציסט. האלוגריתם שפיתח צוות החוקרים מהפקולטה למדעי הבריאות ובית הספר לבריאות הציבור של בן גוריון יכול לעזור לשפר את הסיכוי להריון בהפריה חוץ גופית על ידי בחינת מכונה של העוברים הטובים ביותר.
בחירת העובר האיכותי ביותר להשתלה בטיפולי פוריות נעשית כיום בעיקר בהתבסס על הערכה מורפולוגית ויזואלית של האמבריולוג, אך שיטה זו סובייקטיבית ואיטית.
האלגוריתם נבדק על נתונים של יותר מ-600 בלסטוציסטים להשתלה של נשים בגיל ממוצע 33.5 שנים (19-45) ולגיל האישה היה קשר שלילי משמעותי לסיכויי ההצלחה.
עוד נמצא כי סיכויי הצלחת השתלה גדלו ב-1.74 עבור עוברים עם גודל בלסטוציסטה גדול מהממוצע, כלומר שגודל הבלסטוציסט לבדו מנבא את סיכויי הקליטה וההריון וככל שהבלסטוציסט גדול יותר, כך עולים הסיכויים. החוקרים מצאו בנוסף כי עיכוב העברת העובר לשלב הבלסטוציסט משפר ככל הנראה את הסנכרון של הרחם והעובר, וכתוצאה מכך גדלים אחוזי הצלחה.
יתרון השיטה הוא יכולת מדידה אובייקטיבית, מדויקת ומהירה יותר מהערכה ויזואלית. החוקרים סבורים ששילוב האלגוריתם בתהליך בחירת העוברים עשוי לשפר את שיעורי ההצלחה בטיפולי פוריות. מחקרים נוספים נדרשים כדי לאמת ולשכלל את השיטה החדשה, אך התוצאות הראשוניות מבטיחות. יישומים נוספים של בינה מלאכותית בתחום עשויים להביא למהפכה בטיפולי הפריון בעתיד.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
