מחקרים

רוזובסטטין ואטורבסטטין הראו יעילות דומה בחולים עם מחלת עורקים כליליים

הטיפול עם רוזובסטטין ועם אטורבסטטין הוביל ליעילות קרדיווסקולרית דומה בחולים עם מחלה כלילית. רוזובסטטין הובילה לערכי LDL נמוכים יותר, אך נקשרה עם סיכונים שלא נצפו תחת אטורבסטטין

12.03.2024, 16:42
סטטינים (צילום: אילוסטרציה)

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'The BMJ' מטרת החוקרים הייתה להשוות את היעילות והבטיחות לטווח הארוך של הטיפול עם רוזובסטטין לעומת אטורבסטטין במבוגרים הסובלים ממחלת עורקים כליליים.

לצורך כך, החוקרים ערכו ניסוי אקראי, רב-מרכזי ובתווית פתוחה, במסגרתו נאספו 4,400 מבוגרים (גיל 19 ומעלה) הסובלים ממחלת עורקים כליליים. הניסוי נערך ב-12 בתי חולים בדרום קוריאה, בתקופה שבין ספטמבר 2016 ועד לנובמבר 2019.

החוקרים השתמשו ברנדומיזציה פקטוריאלית 2×2 על מנת להקצות את המשתתפים לטיפול עם רוזובסטטין (n=2,204) או אטורבסטטין (n=2,196). התוצא הראשוני של המחקר היה תוצא מרוכב של תמותה מכל סיבה, אוטם שריר הלב, שבץ מוחי, או רה-וסקולריזציה כלילית מכל סוג. התוצאים השניוניים היו בטיחותיים: סוכרת חדשה; אשפוזים בשל אי ספיקת לב; פקקת ורידים עמוקים או תרומבואמבוליזם ריאתי; רה-וסקולריזציה אנדווסקולרית לעורקים פריפריים; התערבות או ניתוח של אבי העורקים; מחלת כליות סופנית; הפסקת תרופות המחקר בשל אי סבילות; ניתוח קטרקט; ותוצא מרוכב של חריגויות אשר זוהו במעבדה.

מתוצאות החוקרים עולה כי 4,341 מתוך 4,400 המשתתפים (98.7%) השלימו את הניסוי. לאחר שלוש שנים, המינון היומי הממוצע של תרופות המחקר היה 17.1 מיליגרם (סטיית תקן 5.2 מיליגרם) בקבוצת הטיפול עם רוזובסטטין ו-36.0 (12.8) מיליגרם בקבוצת הטיפול עם אטורבסטטין (P<0.001). התוצא הראשוני התרחש ב-189 משתתפים (8.7%) מקבוצת הטיפול עם רוזובסטטין וב-178 (8.2%) מקבוצת הטיפול עם אטורבסטטין (יחס הסיכונים 1.06, רווח בר-סמך של 95% 0.86 עד 1.30; P=0.58). רמת הכולסטרול LDL הממוצעת במהלך הטיפול הייתה 1.8 מילימול/ליטר (סטיית תקן 0.5 מילימול/ליטר) בקבוצת הטיפול עם רוזובסטטין ו-1.9 (0.5) מילימול/ליטר בקבוצת האטורבסטטין (P<0.001).

עוד עולה מתוצאות החוקרים כי בקבוצת הטיפול עם רוזובסטטין נצפתה היארעות גבוהה יותר של סוכרת חדשה המצריכה התחלת טיפול תרופתי (7.2% לעומת 5.3%; יחס הסיכונים 1.39, רווח בר-סמך של 95% 1.03 עד 1.87; P=0.03) ושל ניתוחי קטרקט (2.5% לעומת 1.5%; 1.07 עד 2.58; P=0.02). לא נצפה שוני בין הקבוצות מבחינת תוצאי הבטיחות האחרים.

לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי בקרב מבוגרים עם מחלת עורקים כליליים, הטיפול עם רוזובסטטין ועם אטורבסטטין הוביל ליעילות דומה עבור התוצא המרוכב של תמותה מכל סיבה, אוטם שריר הלב, שבץ או רה-וסקולריזציה כלילית מכל סוג לאחר שלוש שנים. בנוסף, נמצא כי הטיפול עם רוזובסטטין נקשר עם רמות נמוכות יותר של כולסטרול LDL, אך גם עם סיכון גבוה יותר לסוכרת חדשה הדורשת טיפול תרופתי, וכן עם סיכון גבוה יותר לניתוח קטרקט, בהשוואה לטיפול עם אטורבסטטין.

מקור:

Lee Y, Hong S, Kang W C, Hong B, Lee J, Lee J et al. Rosuvastatin versus atorvastatin treatment in adults with coronary artery disease: secondary analysis of the randomised LODESTAR trial BMJ 2023; 383 :e075837 doi:10.1136/bmj-2023-075837

נושאים קשורים:  מחקרים,  סטטינים,  רוזובסטטין,  אטורבסטטין,  מחלת עורקים כליליים,  תחלואה קרדיווסקולרית
תגובות